הצטרפו אלינו לניוזלטר

נושא:

צוואות וירושות

נושא הירושה והצוואה הינו נושא רגיש במיוחד, וזאת עקב העיסוק בפטירתו של אדם וברכושו.
נושא זה עלול לגרום למחלוקות כבדות במשפחה גם במהלך חייו של האדם במימוש רצונו וחלוקות רכושו ועזבונו וזאת במידה והוא מעוניין להשפיע על התהליך ובין אם החלוקה תבוצע על ידי החוק ללא צוואה.

 

צוואה
הצוואה זהו כלי חזק של האדם למימוש חלוקת רכושו ועזבונו לאחר פטירתו. הצוואות הרגילות כוללות הוראות פשוטות של העברת הנכסים למי שהמצווה ציין בצוואתו.

 

חוק הירושה מכיר בארבע צורות לעריכת צוואה:

  1. צוואה בכתב יד – אדם עושה את הצוואה בעצמו ועורך אותה בעצמו, משום כך שאם אדם כותב את צוואתו בעצמו, חזקה שהכותב רצה לערוך אותה ולכן עליה לעמוד ב-3 דרישות מינימליות: שהצוואה תהיה בכתב יד, שבצוואה יהיה תאריך ושהצוואה תכיל את חתימת המוריש.
  2. צוואה בעדים – סעיף 20 לחוק הירושה עוסק בצוואה בעדים. ועליה לעמוד בפני מספר דרישות: ציון התאריך, חתימה בידי המצווה, חתימת המצווה בפני שני עדים שזו צוואתו, אישור העדים על פני הצוואה באותו מעמד, אישור העדים על כך שזו צוואתו, אישור העדים על פני הצוואה, אישור של העדים שהמצווה הצהיר שזו צוואתו, אישור שני העדים שהמצווה חתם כאמור.  הדרישה היא ששני העדים יהיו באותו מעמד והם צריכים לשמוע את הצהרת המצווה.
  3. צוואה בפני רשות – סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי ניתן לערוך צוואה בפני רשות. צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דבר המצווה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט א רשם לענייני ירושה, או בפני חבר בית דין דתי או בהגשת דברי הצוואה בכתב על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, רשם או חבר בית דין דתי כאמור.
  4. צוואה בעל פה – סעיף 23 לחוק הירושה מגדיר מתי לערוך צוואה בעל פה: כאשר הנסיבות מצדיקות זאת ואדם רואה מול פניו את המוות הוא יוכל לצוות בפני שני עדים השומעים אותו. דבריו של המצווה בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה יירשמו בזכרון דברים שיחתם בידי שני עדים ויופקד על ידם לרשם לענייני ירושה. יודגש כי, צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

 

ירושה
במקרים בהם אין צוואה, חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין. היורשים הם בדרך כלל קרוביו של הנפטר, אך במידה ואין יורשים, עיזבון הנפטר עובר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
כאשר המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי צוואה, והיורשים הם אותם אנשים אשר מופיעים בצוואה וחלוקת עזבונו של המנוח מתבצעת על פי החלוקה שכתובה בצוואה. כאשר המנוח לא מותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין והיורשים =הם קרוביו של הנפטר או המדינה באמצעות האפוטרופוס הכללי.
על מנת לחלק את עזבונו של הנפטר בירושה על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במקום מושבו של המוריש, במידה והמוריש לא היה בישראל אזי לפי מקום המצא נכסי העיזבון או לאחד מבתי הדין הרבניים.
שיטת הירושה בישראל מתבססת על קשר דם בין אבות לבנים, ולכן יורשיו של הנפטר הם בני משפחתו הקרובים ביותר – בני זוג, הורים , צאצאים, או קרובי משפחה אחרים על פי סדר הירושה. גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים בירושה במידה ומועד לידתם חל בתוך 300 ימים ממועד הפטירה.

 

חלוקת הירושה בהיעדר צוואה
בהיעדר צוואה חלוקת הירושה מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר כאשר בן הזוג מקבל מחצית מהירושה והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית שנותרה. בן הזוג בנוסף יכול לרשת גם את המיטלטלין ואת המכונית של המנוח. האלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.

צור קשר

captcha

מה חדש?