החוק ויישומו

הקדמה

ב-1 בינואר 1995 נכנס לתוקפו החוק לפיצוי נפגעי הגזזת, התשנ"ד-1994, אשר מרביתו עוסק במתן פיצוי לאוכלוסיית מוקרני הגזזת, אשר נפגעה כתוצאה מהטיפול בהקרנה למניעת/נגד מחלת הגזזת.

כמו כן, החוק הורה להקים מכון לאומי למחקר בנושא מחלת הגזזת והטיפול בה ולמעקב אחרי מי שחלה בגזזת וקיבל טיפול בהקרנה.

תביעה על פי חוק הגזזת עדיין לא ניתן להגיש באופן מקוון, לפיכך יש להגישה ללשכת הבריאות הקרובה למקום מגורי התובעים, או ישירות אל המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת אשר מקום מושבו בתל השומר.

יש להדגיש כי רצוי ואף מומלץ להסתייע בגורם משפטי הבקיא ברזי תביעות הגזזת, על מנת למלא את טפסי התביעה בצורה המיטבית, ואף להכין את תיק התביעה בצורה האופטימאלית ביותר לקראת הדיונים בועדות.

 

ועדת המומחים

ועדת המומחים מתכנסת אך ורק בביתן 17 במרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת אשר בתל השומר. הרכב הועדה כולל שופט בדימוס ושני מומחים בתחומים הנוגעים לעניין העומד לדיון (מרבית המומחים הרפואיים הינם מתחום האונקולוגיה, אולם קיימים מומחים מתחומים נוספים כגון מהתחום הנוירוכירורגי).

על ועדת המומחים לקבוע האם התובעים עומדים בתנאי החוק לעניין "טיפול בהקרנה", אשר מוגדר כ:

"הקרנות שניתנו לאדם, בתקופה שמיום כ"ח בטבת התש"ו (1 בינואר 1946) עד יום י"ב בטבת התשכ"א (31 בדצמבר 1960), לצורך טיפול במחלת הגזזת או לשם מניעתה, על ידי המדינה, הסוכנות היהודית, קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, או הסתדרות מדיצינית הדסה, או מטעמם, בין אם ניתנו בישראל ובין אם ניתנו מחוץ לישראל כחלק מההכנות לעליה לישראל".

על התובעים קיים הנטל להוכיח לועדה כי קיבלו טיפול בהקרנה, כאשר ועדה מעין שיפוטית זו מצפה כי יובאו בפניה כלל הראיות והעדויות כבר בדיון הראשוני על מנת לייעל על ההליך.

הועדה מעידה את התובעים ועדיהם, מבצעת בדיקת קרקפת לאיתור נזקי קרינה ולאחר מכן מגבשת החלטה בתיק התביעה.

ככל שהתביעה תאושר, התיק יופנה לועדה רפואית במחוז המגורים של התובעים, אולם ככל שהתביעה תדחה, התובעים יוכלו להגיש בקשה לדיון חוזר עם ראיות ו/או עדויות נוספות אשר לא עמדו בפני הועדה, או לחילופין לפנות בערעור לבית הדין לעבודה.

יש לציין כי ברשות המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת מאגר שמות של מוקרני גזזת, אשר כולל הן קבוצת מוקרנים שהייתה חלק ממחקריו של פרופ' ברוך מודן ז"ל לעניין הגזזת ("קובץ מודן"), והן קבוצות מוקרנים אשר פרטיהם נמצאו ברשומות רפואיות ממרכזים רפואיים אשר טיפלו בגזזת. הימצאות בקובץ המאגרים מביאה לאישור מידי של השלב בועדת המומחים, ואין צורך להוכיח לועדה כי התובעים אכן קיבלו טיפול. יודגש כי ניתן לברר הימצאות הפרטים בקובץ השמות על ידי שאילתת מאגרים גם בטרם הגשת תביעה.

 

ועדה רפואית

לאחר אישור התביעה בועדת המומחים, התיק מופנה אל הועדה הרפואית הקרובה למקום מגורי התובעים: בלשכת הבריאות המחוזית באר שבע עבור אזור הדרום, בלשכת הבריאות הנפתית בעפולה עבור אזור הצפון, בלשכת הבריאות המחוזית בחיפה עבור אזור חיפה, ובביתן 17 בתל השומר עבור תובעים הגרים באזורים תל אביב, המרכז, ירושלים ואילת.

בועדה רפואית בד"כ יושבים 3 רופאים, יושב ראש המומחה בבריאות הציבור, רופא עור ופסיכיאטר, לעיתים רבות הועדת מתכנסת בהרכב של 4 מומחים, ומצטרף אליהם מומחה בנוירולוגיה/נוירוכירורגיה.

כאשר הועדה מתכנסת וקובעת כי יש מקום להתייעץ עם מומחים נוספים, היא יכולה להפנות את תיק התביעה להתייעצות עם מומחים נוספים בא.א.ג., אנדוקרינולוגיה, עיניים, אונקולוגיה, המטולוגיה, אורולוגיה, ואפילו אורטופדיה. לאחר ההתייעצות עם המומחים הנוספים תיק התביעה חוזר לסיכום אל הועדה הרפואית.

הועדות הרפואיות מתכנסות לקביעת נכות התובעים כאשר ניתן לקבוע נכות רק בגין מחלות הכלולות בחוק.

 

ועדת ערר

לאחר קבלת החלטת הועדה הרפואית, התובעים אולם גם המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת, יכולים להגיש ערר על החלטת הועדה בתוך 60 יום מקבלת ההחלטה.

ועדת הערר מתכנסת אך ורק בביתן 17 בתל השומר, והרכבה כולל 3 מומחים, הכוללים מומחים ברפואת עור, ופסיכיאטריה, כאשר יושב הראש הינו מומחה בנוירולוגיה או רפואה פנימית או א.א.ג או אורולוגיה, לעיתים ובשל מורכבות התיק, הרכב הועדה יורכב מ-4 מומחים.

ועדת הערר דנה בנושאים שהועלו בערר שהגישו התובע או המרכז הלאומי, אולם לועדת הערר יש את הסמכות לדון בכל נושא אחר, לשנות את הנכות ואף להפחיתה (מה שיכול להוביל לפתיחת חוב במוסד לביטוח לאומי), לפיכך לפני הגשת ערר, רצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום על מנת שיבהיר את הסיכונים אשר יכולים לנבוע מהגשת הערר, ו"יבנה" את תיק התביעה על מנת לצלוח בערר.

ועדת הערר יכולה להסתייע בהתייעצות עם מומחים רפואים נוספים מקום שהיא שוקלת ורואה צורך בכך.

 

קביעת נכות משוקללת

הועדות הרפואיות קובעות נכות רפואית משוקללת בהתאם לנוסחת הבריאות שבתקנה 11 לתקנות "ספר המבחנים". כלומר אחוזי הנכות הם סכום משוקלל ולא חיבור חשבונאי רגיל. 

להלן דוגמא לאופני החישוב השונים – נניח שלנפגע מסוים נקבעו סעיפי הנכות ואחוזים כמפורט:
בגין הקרחה צלקתית – 15% אחוזי נכות;

בגין מצב נפשי – 20% אחוזי נכות;

בגין צלקת מכריתת גידול Bcc – 10%;

סה"כ: 45% בחישוב חשבונאי רגיל. אולם בחשבון משוקלל התוצאה תהיה 39% בהתאם לחישוב להלן: 

בגין הקרחה צלקתית 15%=100%*15%

(100-15=85)

בגין מצב נפשי 17%=85%*20%

(85-17=68)

בגין צלקת מכריתת גידול Bcc 6.8%=68%*10%

סה"כ: 38.8%=15%+17%+6.8% 

סה"כ האחוז המשוקלל מעוגל תמיד כלפי מעלה ולכן התובע בדוגמא לעיל יקבל פיצוי עבור 39%.

 

המחלות הכלולות בחוק

בתוספת לחוק הגזזת מפורטות המחלות בגינן יכולות הועדות הרפואיות לקבוע נכות. 

1. המחלות כדלקמן כהגדרתן ב-I.C.D.9 CM

א. כל שאת ממאירה ראשונית באזור הראש והצואר –

1. גידולי מוח (Glioma, Meningioma, Nerve Sheath Tu. & Other);

2. גידולי גולגולת;

3. גידולים בבלוטות הרוק;

4. גידולי בלוטת התריס;

5. גידולי עור כגון: מלנומה באזור ראש צואר בלבד.

ב. גידולי מוח שפירים.

ג. סרטן הדם (Leukemia).

2. חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת.

רשימה זו הינה "רשימה סגורה" אולם נתונה לפרשנות רפואית ומשפטית. למשל, סוגים של גידולי עור ממאירים מסוג BCC או SCC אינם רשומים במפורש בחוק, אולם הם נכללים בו.

פסיקות בית הדין הרבות של משרדנו הובילו לתקדימים בהכנסת מחלות שונות אל החוק, בין אם בסוגים שונים של גידולי עור ממאירים, סרטן הדם, גידולי מוח וממאירויות שונות בראש או בצוואר. ניסיון וידע, יובילו לפסיקת נכות שיכולה לעשות את ההבדל בין פיצוי גדול לבין אי מתן פיצוי בכלל. אין זה מתפקידן של הועדות הרפואיות "להתנדב" להוכיח כי התובע סובל ממחלה המנויה בחוק, זהו נטל שעל התובעים למלא. ראו דוגמאות לפסיקות בבית הדין של משרדנו.

 

תביעת שארים

לתביעת שארים יש 3 תנאים מצטברים על מנת לקבל פיצוי:

1. מגיש התביעה – קיימות 2 חלופות:

1. בן/בת זוג של מנוח/ה בזמן הפטירה אשר לא נישא/ה לאחר פטירתו/ה.
2. ילדיו של המנוח/ה – ילד על פי הגדרת הביטוח הלאומי הינו מי שבזמן הפטירה היה:
   1. מתחת לגיל 18;
   2. מתחת לגיל 20 והיה במסגרת של השלמת בגרויות או  במסגרת קדם צבאית;
   3. מתחת לגיל 24 והיה במסגרת שירות צבאי סדיר, או במסגרת עתודה קדם צבאית, או מתנדב בשירות לאומי-אזרחי, או מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית.

רק אם לא קיים בן/בת הזוג אשר עומד בתנאים, ניתן לבחון הגשת תביעה על ידי ילד. לא ניתן להגיש תביעה גם על ידי בן/בת זוג וגם על ידי ילד.

כאשר יש מספר ילדים העומדים בתנאים, על כל אחד מהם להגיש תביעה נפרדת.

1. הוכחה כי המנוח/ה קיבל/ה טיפול בהקרנה כמשמעו בחוק – על התובעים להביא את הראיות בפני ועדת המומחים כי המנוח/ה קיבל טיפול בהקרנה.
2. הוכחה כי המנוח/ה נפטר/ה ממחלה המנויה בחוק – אין זה מספיק שהמנוח/ה חלה/תה במחלה המנויה בחוק, אלא יש להוכיח שהיא זו שהביאה לפטירתו.

 

סכומי הפיצוי

החוק קובע מספר מדרגות לתשלום פיצוי לאחר קביעת נכות בועדות הרפואיות:

1. פחות מ-5% אחוזי נכות – בגין קביעה זו לא יבוצע תשלום;
2. בין 5% ל-39% – בגין קביעה זו ישולם פיצוי חד פעמי שווה ערך ל-1,846.37 ש"ח לכל 1% נכות (למשל קביעת נכות של 39% תעניק פיצוי חד פעמי בסך של 72,008 ש"ח).
3. בין 40% ל-74% – בגין קביעה זו ישולם מענק חד פעמי בסך של 93,540 ש"ח.
4. בין 75% ל-100% – בגין קביעה זו ישולם מענק חד פעמי בסך של 187,081 ש"ח.

כמו כן, כל קביעה שמעל 40% מזכה את התובעים בקצבה חודשית אשר משולמת בנוסף לכל קצבה שמשולמת להם (פרט לניצולי שואה להם משולמת גמלת נכה נזקק/נצרך ונכי אגף השיקום להם משולמת קצבת נכה נצרך).

כל 1% אחוז נכות שווה ערך לתשלום בסך של 26.38 ש"ח, מדי חודש. כלומר קצבה של 100% אחוזי נכות הינה שוות ערך לגמלת חודשית בשיעור 2,638 ש"ח.

בתביעה ראשונה הגמלה יכול ותשולם רטרואקטיבית מיום 01.01.1995 לכל המוקדם, וזאת בהתאם לתוקף הנכות שתקבע על ידי הועדות הרפואיות. בנוסף לכך, ככל ותאריך תוקף הנכות הוא מוקדם יותר, ישולמו גם פיצויי הלנה (תשלום ריבית פיגורים בגין אי תשלום הגמלאות במועדן).

יש חשיבות עצומה לקביעת תוקף הנכות במועד המוקדם ביותר האפשרי. לדוגמא, לתובע אשר יקבעו לו 100% אחוזי נכות מיום 01.01.1995, ישולמו פיצויים חד פעמיים הקרובים ל-900,000 ש"ח.

בתביעת שארים ישולמו פיצויים כמפורט להלן:

1. לבן/בת זוג אשר במועד בפטירה היה להם לכל הפחות ילד אחד – תשלום חד פעמי בשיעור 94,958 ש"ח.
2. לבן/בת זוג אשר במועד בפטירה לא היו להם ילדים או לילד של המנוח/ה – תשלום חד פעמי בשיעור 56,975 ש"ח (יודגש כי כשיש מספר תביעות של ילדים, כל ילד יקבל תשלום חד פעמי כאמור).

תשלומי הפיצויים ישולמו מקרן נפגעי הגזזת, על ידי מחלקת גזזת באגף נכות כללית במוסד לביטוח לאומי עד חודשיים מיום קבלת החלטת הועדה.

יודגש כי סכומי הפיצוי מעודכנים בהתאם לשנת 2020 והם מתעדכנים בהן לנוסחאות הקיימות בחוק, בהתאם לשינויי מדד המחירים לצרכן וסכום השכר הממוצע במשק.

 

החמרת מצב

כל חצי שנה מיום קביעת הועדה הרפואית האחרונה, רשאים התובעים להגיש בקשה להחמרת מצב. הבקשה תיבחן על ידי רופא המוסד שיקבע האם יש מקום להפנות את התובעים לבדיקת הועדה הרפואית להחמרה.

גם אם רופא המוסד החליט כי לדעתו לא קיימת החמרה רפואית המנויה בחוק, התובעים יכולים לבקש להופיע בפני הועדה הרפואית להחמרה.

בכל תחילת הועדה על התובעים לחתום על הסכמתם לשינויי אחוזי הנכות, כאשר לועדה הרפואית הסמכות לשנות את כל קביעות הנכות המוקדמות, כולל להפחיתן וכתוצאה מכך להביא לפתיחת חוב במוסד לביטוח לאומי.

בשים לב כי על הועדה הרפואית להחמרה קיימת חובה להודיע לתובעים כי הועדה מתכוונת להפחית את אחוזי הנכות, ולתת להם אפשרות למשוך את בקשת ההחמרה וכך למעשה הנכות הקודמת נשארת על כנה.

יודגש כי בעבר הרחוק, הועדות הרפואיות פסקו נכויות בגין מחלות אשר לא מנויות בחוק וניתנו שלא כדין, כגון על מחלת הרדיודרמטיטיס, מחלות וגידולים שפירים של בלוטת התריס, אובדן שיניים, צלקות בקרקפת שלא בגין כריתת נגעי עור ממאירים, סרטן השד ועוד. בהתאם לפסיקות שונות של בג"צ ועל פי הנוהג הקיים בועדות, על הועדה הרפואית להחמרה להפנות את תשומת ליבו של התובעים כי אחוזי הנכות בגין מחלות אלו יופחתו בודאות, ומשכך עליו לשקול את המשך בקשתם להחמרת מצב.

פסיקת בית הדין הארצי קובעת כי במקרים בהם התובעים אינם מיוצגים על ידי עורך דין, ולועדה הרפואית כוונה להפחית אחוזי נכות, עליה ליתן שהות לתובעים להתייעץ עם עורך דין, ולהודיע על כוונתם להמשיך בבקשת ההחמרה או למשוך אותה.

יש לשים לב כי על פי החוק, תשלום פיצוי בבקשה החמרה יתבצע רק אם אחוזי הנכות הוגדלו על ידי הועדה הרפואית בשיעור של 10% לפחות מעבר לנכות הקודמת שנקבעה לתובעים. כלומר אם לתובעים נכות קודמת של 37% אחוזי נכות, על התובעים לקבל נכות גבוהה בשיעור 10%, כלומר 4% נוספים משוקלל לפחות (3.7% מעוגל למעלה) אשר תוביל אותו לקביעת נכות משוקללת של 41%.

יודגש כי בהתאם לפסיקת בית הדין, בהתאם לדוגמא הקודמת בה לתובע הייתה נכות קודמת של 37%, במידה והועדה הגדילה את הנכות רק ב-3% נוספים, ובסך הכל קבעה 40% אחוזי נכות משוקללים, ישולם ההפרש למענק, אולם לא תשולם גמלה חודשית. בשים לב כי מדובר באליה וקוץ בא, כי אם התובע יגיש בקשת החמרה נוספת, כעת יהא עליו לקבל נכות בסך של 44% על מנת שיוכל להתחיל לקבל קצבה (10% מהקביעה האחרונה). 

לפיכך, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום אשר יוביל את התיק ובקשת ההחמרה להצלחה ולא למפח נפש.

 

ערעור לבית הדין

על פי החוק לבית הדין האזורי לעבודה סמכות לדון בכל ערעור על פי חוק זה, בין אם מדובר בערעור על החלטת ועדת המומחים, בין אם מדובר בהחלטת הועדה הרפואית לערר, ובין בגין כל החלטה אחרת הקשורה ליישום חוק זה.

יודגש כי ערעורים לבית הדין מוגשים בזכות רק בעניין פגם משפטי אשר עולה בהחלטות הועדה. ככלל בית הדין אינו שם את עצמו בנעלי הועדה, שרק לה הסמכות הבלעדית על פי החוק. לפיכך, ברור שבית הדין האזורי לעבודה אינו מוסמך לקבוע נכות רפואית. הסנקציה החמורה ביותר שבסמכות בית הדין להטיל, הינה השבת התיק לועדה (עם או בלי החלפת הרכב הועדה) עם הוראות ברורות כיצד לפעול בהתאם לטעות המשפטית שנפלה בעבודתה.

על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה.

יודגש כי הגשת ערעורים לבית הדין לעבודה הינה בסמכות בלעדית של עורכי דין. ערעור על פי חוק זה מומלץ שיוגש על ידי עורך דין הבקיא בפסיקות קודמות של בית הדין לעבודה בתחום הגזזת, ואף מכיר את הגורמים המשפטיים האמונים על ההגנה המשפטית של המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת בבית הדין, בין אם בייעוץ המשפטי של המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת ובין אם בפרקליטות המדינה או בפרקליטויות השונות.