עורך דין תביעות גזזת - 077-2130181

עברת הקרנות נגד מחלת הגזזת? רוצה לדעת האם מגיע לך פיצוי?

כאן תוכל לקבל את כל המידע בעניין מחלת הגזזת, באילו מקרים אפשר להגיש תביעה וכמה פיצויים תוכל לקבל. לא אחת מגיעים למשרדנו לקוחות שניסו את מזלם והגישו תביעה לבד בלי לקבל הכוונה מקצועית ורלוונטית, לא התמודדו באופן נכון עם מהלך התביעה ולדאבונם נדחו בועדות הרפואיות. לכן חשוב לנו להבהיר עד כמה חשוב הייעוץ המשפטי שכן לא כל אחד מכיר את החוק ויודע כיצד לעמוד על זכויותיו בועדות הרפואיות באופן שיקנה לו את הפיצויים המגיעים לו.

אתם מוזמנים לפנות למשרדנו לייעוץ ראשוני ללא תשלום!

מהי מחלת הגזזת?

גזזת (בלועזית: ringworm of the scalp, tinea capitis, favus) היא מחלת עור פטרייתית, הנגרמת על ידי פטריות דרמטופיטיות העלולות לחולל גם מחלות אחרות.
המחלה עלולה להופיע על כלל שטח העור, על הקרקפת, על השיער, הגוף, כפות הרגליים ולעתים גם בציפורניים.

התסמינים העיקריים של המחלה הם הופעת כתמים אדומים דמויי טבעת הגורמים לגירוד, פגיעה בזקיקי השיער וקרחות המתפשטות על גבי הקרקפת.

על עור הקרקפת באזורים אלה נוטה להופיע קשקשת. במקרים חמורים יותר עלולות להיות הפרשות מוגלתיות מהמקום הנגוע ואף זיהומיים משניים. מחלה זו הינה מדבקת מאוד, ומועברת מאדם אחד לשני באמצעות מגע או באמצעות שימוש בציוד משותף.

קצת היסטוריה

בשנות ה-50 הגיעו למדינת ישראל גלי עלייה מכל ארצות תבל אשר חלקם חלו במחלת הגזזת. מערכת הבריאות טיפלה במחלה זו בין היתר בטיפול בהקרנות רדיואקטיביות.

במסגרת הטיפול, עברו אותם מטופלים הקרנות ברמת מינון קרינתית השווה לכ-500 צילומי רנטגן לכל טיפול, טיפולים אשר גרמו לדילול שיער מיידי ואף הקרחה מלאה. מעט השיער שנותר על הקרקפת נמרח בשעווה חמה ונתלש מהשורש.


הטיפול נגד מחלת הגזזת ניתן למאות אלפי ילדים, רובם ככולם ילדי עולים ממדינות צפון אפריקה וערב. הטיפולים בוצעו הן במרכזים באירופה טרם העלייה והן במרכזים בארץ שאליהם הובאו העולים לעיתים ישירות מהאניות ולעיתים מן המעברות.

טענת המדינה לטיפולים אכזריים אלו הייתה כי מדובר בטיפול שהיה מקובל באותה העת בעולם כולו.

עד היום זוכרת אותה אוכלוסיה שעברה את הטיפולים את אופי הטיפול האכזרי וטיבו של הטיפול אשר הותיר צלקות נפשיות רבות, כמו כן, שנים לאחר מכן התגלו אצל אותם מטופלים תופעות לוואי קשות, אשר החמורות מביניהן הן מחלות ממאירות סופניות, בנוסף, זוכרים אותם מטופלים את אופן ההגעה לטיפול ואופן מתן הטיפול.

הילדים שטופלו נגד מחלת הגזזת לעיתים נלקחו מבתי הספר ללא מתן הודעה מוקדמת להוריהם ולעיתים אף נלקחו לטיפול ילדים שאינם חולים במחלת הגזזת כלל.

החוק

בשנת 1994 קבעה הכנסת, בחוק לפיצוי נפגעי גזזת הסדר לפיצוי אותם נפגעים או בני משפחותיהם אשר נפגעו במחלות מסוימות עקב הטיפול בהקרנות.
החוק קובע כי מי שעבר הקרנות נגד גזזת במדינת ישראל או בארצות המוצא, בין השנים 1946 ועד 1960, זכאי לפיצוי ממדינת ישראל בגין הנזקים שנגרמו לו.
בחוק שני שלבים של הדיון בתביעה לפיצויים:

  1. ועדת מומחים שמטרתה לקבוע האם התובע אכן עבר טיפול בהקרנות.
  2. ועדה רפואית אשר קובעת את גובה הפיצוי.

גובה הפיצוי

גובה הפיצויים המשולמים על ידי המדינה לנפגעים תלוי בהיקף הנכות שנקבעה לנפגע על ידי הועדה רפואית, הבודקת את מצבו בהתאם לידוע אודות תופעות הלוואי של טיפולי ההקרנה.

מי שנקבעו לו בין 40% נכות לצמיתות ל-74% נכות לצמיתות, זכאי לקבלת פיצוי חד פעמי בסך של כ-93,700 ₪, ומי שנקבעה נכותו על 75% לצמיתות ומעלה זכאי לקבלת סכום פיצויים חד פעמי בסך של כ-187,400 ₪.

בנוסף לסכומים אלו, זכאים אותם נפגעים אשר נכותם נקבעה על למעלה מ-40% לצמיתות, לקצבה חודשית בסכומים משתנים הנעים בין כ-908 ₪ ועד כ-2,207 ₪ למשך כל חייהם.

נפגעי הגזזת אשר הוועדה הרפואית קבעה את נכותם בין 5% ועד 39% (לצמיתות), זכאים לקבל מענק חד פעמי בסך של כ-1,590 ₪ עבור כל 1% נכות שנקבעה לו.

הועדה משקללת את האחוזים שנקבעים לתובע באמצעות "מחשבון שקלול אחוזי נכות"

המחלות שבגינן ניתן לקבל פיצוי

הועדות הרפואיות מעניקות לנפגעים פיצוי רק בגין הליקויים המופיעים בחוק ובתקנות כאשר עיקרי הליקויים הינם כדלקמן:

  1. גידולי מח: מנינגיומה, נוירומה אקוסטית, המנגיובלסטומה, שוואנומה, גליומה, מדולובסטומה, לימפוצה של מערכת העצבים המרכזית, גידולים באיזור בלוטת האצטרובל ו-Tumer Nerve Sheath;
  2. גידולי גולגולת;
  3. גידולים סרטניים בבלוטת הרוק;
  4. גידולים סרטניים בבלוטת התריס;
  5. גידולי סרטן העור באיזור הראש והצוואר כגון: מלנומה (Maligant Melanoma), קרצינומה של תאי הבסיס (Basal Cell Carcinoma – BCC), קרצינומה של תאי הקשקש (Suamous Cell Carcinoma);
  6. גידולי מוח שפירים;
  7. סרטן הדם (Leukemia);
  8. לימפומה;
  9. מיאלומה נפוצה;
  10. חוסר שיעור ו/או קרחות ו/או התקרחות באיזורי הצטלקות בעור הקרקפת.