תפריט
מאות נפגעי גזזת שאנו, צוות המשרד, פוגשים כל שנה שואלים אותנו שאלה פשוטה:
אנחנו הרי עברנו את הטיפול בגזזת, למה שלא נגיש תביעה לבד ונקבל מה שמגיע לנו בלי שיהיה צורך בתשלום שכר טרחה לעורך דין מצידנו?
השאלה אמנם פשוטה אבל התשובה מורכבת ונחלקת באופן סכמטי בהתאם לשלבי התביעה האפשריים:
בשלב זה על התובע להצהיר כל מקום הטיפול וזמן הטיפול.
לא מעט תובעים טועים במקום הטיפול הרלבנטי על פי החוק ו/או בשנות הטיפול. לעורך דין בקיא ובעל ניסיון יש את הידע ההיסטורי על מרפאות הטיפול המוכרות על פי החוק וכן את השנים הרלבנטיות בהן נערכו טיפולים בכל מרפאה ומרפאה.
חשוב לציין כי טעות בתצהיר בטפסי התביעה יהיה מאוד קשה לשנות בשלב מאוחר יותר, וכי ועדת המומחים מתייחסת בדווקנות להצהרת התובע.
בשלב קריטי זה על התובע להמציא לועדה חומר רפואי רלבנטי וכן למסור לועדה עדות אודות הטיפול שניתן לו, באמצעותו ו/ואו באמצעות עדים נוספים.
לא מעט מן תובעים טוענים כי בשל גילם הצעיר בזמן הטיפול ו/או בשל גילם המבוגר כיום, אין הם זוכרים את הטיפול עצמו, ובעיקר נסמכים על הסברה לפיה הועדה פשוט תאמין להם כי הם אכן עברו טיפול.
כבר לפני שלב זה עורך דין יפנה את התובע לרופאים רלבנטיים על מנת להוציא אישורים רפואיים שיוגשו לועדה מבעוד מועד. בנוסף, לפני הכניסה לועדת המומחים, עורך הדין יתדרך את התובע ו/או עדיו, מהן השאלות אותן הוא עתיד להישאל ובכך ימזער את רכיב האי ודאות וההתרגשות שיש אצל כל תובע לפני שהוא נכנס לועדה.
בשלב זה ייתכן ויהיה תובע אשר תביעתו כבר נדחתה על ידי ועדת המומחים וכעת עליו לנסות ולשכנע את ועדת המומחים פעם נוספת כי אכן עבר את הטיפול כמשמעו בחוק. לא מעט תובעים אינם מפרשים כהלכה את החלטת ועדת המומחים הקודמת ולכן אינם יודעים מה יוכל לעזור להם לעבור את המשוכה ולגרום לועדת המומחים לאשר את תביעתם.
עורך דין בעל ניסיון, ידע לאתר את הכשלים שנבעו בהליך הקודם, וידע אם ואיך ניתן להפוך את הקערה על פיה ולגרום לועדת המומחים לאשר את התביעה.
בשלב זה על התובע לטעון בפני הועדה את כל המחלות והליקויים אשר נגמרו לו בשל הטיפול הקרינתי לגזזת.
לא מעט תובעים לא מודעים לכך שרשימת המחלות המזכות בפיצוי הינן רשימה סגורה ומצומצת. לפיכך, רק מחלות מסוימות שמופיעות בחוק וקיימות אצל הנפגע הן אלו שיזכו את התובע בפיצוי , ולא כל מחלה על אף היותה קשורה רפואית לטיפול הקרינתי לגזזת.
בשלב הזה עורך הדין ייטען עבור הלקוח לגבי אותן ליקוים לגביהם קיימת ודאות מסוימת שייתכן ותקבע נכות בגינם. עורך הדין יציג בפני הועדה את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים בלבד וינחה את התובע מה יעניין את הועדה הרפואית לשמוע ומה יהיה בגדר מידע טפל וחסר חשיבות ולפיכך אין צורך לציינו בפני הועדה.
בשלב זה יהיה תובע אשר כבר הופיע בעבר בפני ועדות רפואיות שונות וכעת הוא טוען שקיימת אצלו החמרה רפואית המזכה בפיצוי.
לא מעט מן התובעים לא מודעים לכך שלא כל מחלה הקשורה לגזזת היא מזכה בפיצוי אלא רק המחלות המופיעות בתוספת לחוק. אולם בעבר הלא כל כך רחוק קבעו הועדות הרפואיות על פי חוק הגזזת אחוזי נכות גם במקרים בהן המחלות לא הופיעו בחוק (מחלת הרדיודרמטיטיס, גידולים שפירים בבלוטת התריס, כאבי ראש, אובדן שיניים ועוד) וזכו לנזיפות על כך בפסיקותיהם של בג"צ במספר מקרים.
לפיכך, נפסק בפסקי הדין האמורים כי במקרים בהם תובע אשר נקבעו לו אחוזי נכות בגין מחלה אשר לא מופיעה בתוספת לחוק ויגיש בקשת החמרה, תסביר לו הועדה הרפואית להחמרה כי אחוזי הנכות ישללו ממנו באם ימשיך בהליך והוא צריך לתת את הסכמתו לכך. כפי שכבר הובהר ועדה רפואית להחמרה יכולה לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו בעבר גם לרעת התובע וכך בעצם ייתכן ויווצר לתובע חוב אצל המוסד לביטוח לאומי וישללו ממנו זכויות להן היה זכאי בהתאם לדרגת הנכות.
ייעוץ ראשוני בעניין החמרה אצל עורך דין הבקיא בתחום, יוביל במקרים כאמור לשמירה על הזכויות שנקבעו בעבר תוך חוסר סיכונן.
בשלב זה התובע יופיע בפני ועדה רפואית מדרג עליון אשר אמורה להיכנס לעובי הקורה ולקבוע ממצאים רפואיים חדשים, ובכך בעצם היא יכולה לחלוק על ממצאי הועדה הרפואית מהדרג ה-I, בין אם הערר הוגש על ידי התובע ובין אם הוגש על ידי משרד הבריאות.
לא מעט מהתובעים לא מודעים לכך שועדת הערר מוסמכת לשנות כל קביעה של הועדה הרפואית דלמטה, כך בעצם היא יכולה להוסיף אחוזי נכות אולם גם יכולה להפחיתם ואז ייתכן והתובע יידרש להשיב סכומי פיצוי אותם כבר קיבל.
לפני שלב זה, עורך הדין יבצע בדיקה מקצועית מקדימה לבחון האם אחוזי הנכות שנפסקו לתובע בועדה הרפואית בדרג I תואמים את מצבו הרפואי בפועל.
במידה ואחוזי הנכות תואמים את מצבו הרפואי בפועל, יסתיים הטיפול בתביעה ולא יהיה כדאי להגיש ערר ו"לסכן" את אחוזי הנכות שכבר נקבעו, אולם במידה והועדה הרפואית בדרג I קיפחה את התובע, עורך הדין יגיש בשמו הודעת ערר הכוללת את כל הנימוקים המשפטיים והרפואיים לכך שלא ניתנו מלוא אחוזי הנכות למצבו של התובע, ו/או כי התובע לא נבדק על ידי המומחים הרלבנטיים למחלתו.
כמו כן, ייתכן ועורך הדין יפנה את התובע למומחים רפואיים ספציפיים איתו הוא עובד על מנת לקבל מהם חוות דעת רפואית שתתמוך בטענות המשפטיות של הודעת הערר.
בשלב זה במידה וקיימת "טעות משפטית" בהחלטת ועדת הערר או בועדת המומחים, על התובע לנמק משפטית את הטעויות כפי שעולות מהפרוטוקולים של הועדות הרלבנטיות.
יודגש כי על אף סלחנות בית הדין לעבודה במקרים בהם התובע החליט לייצג את עצמו לבד בהליך המשפטי, מדובר בהליך משפטי גריידא אשר מחייב ידיעת ההליכים המשפטיים, החוקים, התקנות והפסיקה על בוריים. כל "טעות" שתיתכן בשלב זה יכולה לגרור אחריה גם תשלום הוצאות ההליך מצד המדינה שיכולים להגיע לאלפי שקלים.
כפי שהוסבר דלעיל תחום ניהול תיקי תביעה על פי חוק הגזזת הוא תחום צר ומצומצם, אבל טומן בחובו עולם רחב של ידע. ידע היסטורי בכל תחום חקר הגזזת, ידע משפטי רב, ידע רפואי במחלות הרלבנטיות, היכרות ועבודה משותפת עם מומחים רלבנטיים בהתאם למחלות המוכרות וכאמור בעיקר ניסיון והיכרות עם המערכת הבירוקרטית של ניהול הליך משפטי מול משרד הבריאות.
תובע אשר יגיש תביעתו לבד או יבחר להסתייע בעורך דין ללא ניסיון עשיר בתחום זה, לעולם לא יוכל לדעת בודאות האם קביעת הועדות השונות הן נכונות ביחס אליו. לעומת זאת, עורך דין בעל ניסיון רב בתחום זה יידע לנווט את תיק התביעה להצלחה, גם בשלב אישור התביעה וגם בשלב קביעת גובה הפיצוי שכל נפגע ונפגע מקבלים.